לאחר שאתמול דיווחנו לכם על פקח עקשן שנתן דו”ח לפיצרייה על משלוח “קרוב מדי” שעשו מחוץ לבית העסק, היום אנחנו מביאים לכם סיפור חדש, על יהודית, תושבת העיר, שמספרת על כך שיצאה מטיפול פיזיותרפיה, וכאשר זרקה את המסכה המלוכלכת ביציאה, קיבלה דו”ח.
בזמן שכשליש ממדינת ישראל יושבת בבית עקב עבודה אי חיונית, מתבססת על חשבונות וכספים מביטוח לאומי, עיריית חיפה מוצאת את הזמן לחלק דוחות סתמיים ולהשלים הכנסה לעיר. טיפול פיזיותרפיה הוא רק אחת מהסיבות החיוניות לצאת מהבית, שנותן את האופציה לצאת בשבילו גם מחוץ לעיר. הפקחים מסתובבים בכל הארץ, ורק מחפשים את האדם הנכון לחלק לו דו”ח, “ולהשלים” את מכסת הדוחות ליום.
תושבת העיר, יהודית מרמלשטיין, יצאה אתמול בשעות הצהריים לכיוון טיפול פיזיותרפיה שבמרכז העיר כאשר עוטה מסכה וכפפות על שתיה ידיה, אשר מספרת שבזמן כל הטיפול לא הורידה אותן אפילו לרגע. אך כאשר יצאה מהטיפול והלכה לכיוון האוטו שהחנתה כעשרה מטרים מהבניין, ואפילו מפתחות הרכב כבר בידה, זרקה את המסכה שהייתה מהולה בחומר מהטיפול, וקיבלה דו”ח על אי עטיית מסכה. כאשר פנתה לפקח, היא ניסתה להסביר לו את כל מה שקרה, אך ללא הצלחה.
“בעודי משוחחת עימם שמתי לב שאחד משני הפקחים ברכב יושב עם מסכה מופשלת”, מספרת מרמלשטיין. היא העירה לו, הוציאה את הטלפון מהכיס על מנת לצלם אותו, אבל הוא היה מספיק זריז לעטות במהרה את המסכה. “דין אחד לאנשים ברחוב, ודין אחר לפקח ברכב שכותב לי את הדו”ח”, מתרעמת מרמלשטיין.
גם תחנונים רבים לא עזרו למרמלשטיין להימנע מהדו”ח, למרות שניסתה להסביר שוב ושוב לפקחים את הסיבה, ושהיא נמצאת ממש מחוץ לשער של מכון פיזיותרפיה, אך הכל נשמע לפקחים כמו תירוצים בלתי פוסקים. כאשר הפקח לבסוף כתב את הדו”ח, דרש מיהודית לחתום על הטופס. היא ביקשה כמובן שיכתוב את כל מה שהיא אמרה, אך התירוץ שלו היה “אין מקום על הדף”, רק אחרי התעקשות רבה, הפקח כתב את הדברים שלה. תושבת העיר לא מתכוונת לוותר, ותגיש מכתב מפורט לעירייה.
