כלור הוא גז קל בגוון צהבהב ירקרק הנחשב לרעיל מאוד. לכלור יש שימושים רבים בחיי האדם, מייצרים אותו מתמיסה מרוכזת של נתרן כלורי, ואחד השימושים הנפוצים הוא לחיטוי מים. הכלור קוטל חיידקים לכן הוא משמש לחיטוי ולטיהור מי שתייה ומים בבריכות השחייה. אם יש במי הבריכה ריכוז גבוה של כלור יש סכנת הרעלה לרוחצים שבלעו מים, ולרוב מרגישים בצריבה בעיניים והחוקרים טוענים כי הכלור עשוי להביא לנזקים בריאותיים נוספים, בעיקר על רקע של חשיפה ממושכת לכלור.
כלור כחומר חיטוי יעיל לבריכות שחייה
כלור התגלה לראשונה בשנת 1774, זהו יסוד כימי שמספרו האטומי 17. הכלור משמש במשך עשרות שנים כחומר לטיהור מי שתייה ולקטילת חיידקים שונים ומגוון סוגים של פטריות. כאשר מוסיפים כלור למים נוצרת ריאקציה כימית, ומתקבלת חומצה היפוכלורית המהווה חומר חיטוי יעיל במיוחד נגד חיידקים ומזיקים נוספים. כאשר החומצה חודרת למולקולה של הפתוגניים היא הורסת אותם מבפנים.
נהוג להוסיף כלור למי בריכות השחייה מאחר וזו שיטה זולה, מהירה ויעילה לחיטוי המים ולהגנה על בריאותם של הרוחצים. הוספת הכלור למי הבריכה מונעת איומים מסוכנים לאדם כמו חיידקי קולי, סלמונלה, נגיפי רוטה ועוד.
חשוב לזכור כי כלור שימש כנשק כימי במלחמת העולם ה-I, וגם היום יש עדויות לשימוש בו בשדות קרב, למשל בסוריה. הכלור עשוי לגרום לגירוי של מערכת הנשימה בעיקר בקרב ילדים קטנים וקשישים, ובצורה הנוזלית הכלור עלול לגרום לכוויות קשות בעור. קל לזהות הימצאות כלור במי הבריכה בגלל הריח המאפיין אותו, אך כל עוד מקפידים על ריכוז נכון של כלור במי הבריכה אין סכנה הנשקפת לבריאות הרוחצים. עם זאת, בכל שנה אנו שומעים בחדשות על מקרי הרעלת כלור בגלל אי הקפדה על ריכוז נכון במים.
מהי הרעלת כלור המתרחשת בבריכות שחייה?
בכל שנה אנו עדים לאירועי הרעלת כלור בבריכות שחייה ציבוריות וביתיות. ההרעלה נגרמת ברוב המקרים עקב חשיפה לריכוז גבוה מידי של כלור במי הבריכה. הרעלת כלור בזמן השימוש בבריכת שחייה באה לידי ביטוי בתסמינים כמו סחרחורות, כאבי ראש, קשיי נשימה, כוויות בעור, ובמקרים החמורים והקשים ניתן לאבחן בצקת בריאות, פגיעה משמעותית בערכת הנשימה, ובמקרים קיצוניים (מקרים בודדים בלבד) הרעלת כלור עלולה לגרום להתפתחות מחלת סרטן.
ההרעלה בגלל כמות גבוהה של כלור במי הבריכה יכולה להיגרם כתוצאה משימוש לא נכון בטבליות כרום לחיטוי מי בריכות שחייה, או הוספת תמיסת כלור בכמות גדולה מידי למים.
הסימפטומים המוכרים והעיקריים של הרעלת כלור בבריכה הם:
- צריבה בפה וכאב גרון.
- סחרחורות.
- קשיי נשימה.
- כאבי ראש.
- הקאות בלתי פוסקות, בחילות קשות.
- הימצאות דם בצואה.
- צריבה קשה בעיניים (עיניים אדומות), לרבות ראייה מטושטשת ואובדן ראייה זמני.
- לחץ דם נמוך.
מה הטיפול?
אם יש חשד להרעלת כלור בגלל רחצה בבריכה חשוב לשטוף את האזור הנגוע עם הרבה מים מהברז. אם מגלים גירוי שאינו חולף לאחר שטיפת האזור הנגוע יש להפנות את הילד או המבוגר לבדיקה אצל רופא, עדיף להגיע למיון במקרים הקשים והצוות הרפואי לרוב יתחיל בטיפול מקומי בעזרת טיפות עיניים או משחה. אם המטופל סובל מקשיי נשימה או מבצקת בריאות הטיפול המומלץ הוא באינהלציה כדי להרחיב את הסימפונות.
איך להימנע מהתופעה?
הדרך היעילה ביותר להימנע מהרעלת כלור היא טיפול נכון בשיטות ובחומרי החיטוי והטיהור של בריכות ביתיות וציבוריות. יש להוסיף כלור למי הבריכה רק לאחר מדידת כמות הכלור במים, וחשוב לדאוג לאיזון נכון של מי הבריכה. ניתן להשתמש בטבליות לשחרור איטי ומבוקר של הכלור למים, אך לבריכות גדולות מוסיפים כלור נוזלי, במינון הנכון ועד לרמה של PPM 1-3.
